רוב הזוגות שחתמו על צוואה הדדית זוכרים דבר אחד: כל אחד מוריש לשני. מה שרובם אינם זוכרים, ולעתים לא ידעו מלכתחילה, הוא מה הצוואה קובעת לגבי מה שיקרה אחרי הפטירה הראשונה. האם בן הזוג שנותר בחיים יוכל לשנות את צוואתו? האם הוא קשור להסדר שנקבע? האם הצוואה בכלל מתייחסת לשאלה הזו?
התשובה לכל אחת מהשאלות האלה תלויה בסוג הצוואה ההדדית — והסוג נקבע ביום החתימה, לא אחריו. על יסודות הצוואה ההדדית ראו את המאמר צוואה הדדית – מה שחשוב לדעת.
שלושה סוגים — ורוב האנשים לא יודעים באיזה הם
הפסיקה הישראלית מבחינה בין שלושה סוגים עיקריים של צוואות הדדיות. ההבדל ביניהם אינו טכני, הוא קובע מה יוכל לעשות בן הזוג שנותר בחיים לאחר פטירת בן זוגו. הצוואה ההדדית מבוססת על עיקרון ההסתמכות, כל אחד מבני הזוג ערך את צוואתו מתוך הנחה שהשני עושה את אותו הדבר. על כך בפירוט ראו צוואה הדדית – מה שחשוב לדעת.
הצוואה המתירה — קובעת מפורשות שכל אחד מבני הזוג רשאי לשנות את צוואתו בכל עת, גם לאחר פטירת השני. בן הזוג שנותר בחיים חופשי לפעול.
הצוואה האוסרת — קובעת מפורשות שלאחר פטירת אחד מבני הזוג, מי שנותר בחיים אינו רשאי לשנות את הצוואה. אבל יש מגבלה שרבים אינם מודעים אליה: גם צוואה אוסרת אינה יכולה לשלול לחלוטין את הזכות לבטל בחיי שני בני הזוג — הוראה כזו בטלה.
הצוואה השותקת — אינה מתייחסת כלל לשאלה. לא מתירה ולא אוסרת. ואז החוק הוא שקובע — לא בני הזוג.
הסוג השלישי הוא הנפוץ ביותר. ורוב הזוגות שיש להם צוואה שותקת — אינם מודעים לכך.
אפשרות שרבים לא יודעים שקיימת
מעבר לשלושת הסוגים, ניתן לקבוע בצוואה הדדית הוראה מפורשת שמתאימה את ההסדר לצרכי הזוג, אפשרות שרבים אינם יודעים שקיימת. זו אחת הסיבות שניסוח הצוואה ההדדית אינו עניין של טכניקה בלבד, הוא מחייב שיח מוקדם עם עורך דין על מה הזוג מבקש להשיג, ומה לא.
מדוע זה חשוב לזוגות שכבר חתמו
אם כבר ערכתם צוואה הדדית ואינכם יודעים לאיזה סוג היא שייכת — אינכם יודעים מה יוכל לעשות בן זוגכם אם תלכו לעולמכם לפניו. ואינכם יודעים מה תוכלו אתם לעשות אם בן זוגכם ילך לפניכם.
זו לא שאלה תיאורטית. היא עשויה לקבוע האם תוכלו לשנות את הצוואה לאחר שהנסיבות השתנו — נישואים חדשים, ילדים ממערכת יחסים אחרת, רכוש שהתווסף. ברגע שהנסיבות משתנות, הסוג שנבחר ביום החתימה הופך לרלוונטי מאוד.
מה שלא כתוב — החוק קובע
כשהצוואה אינה מתייחסת לאפשרות השינוי, החוק הוא שממלא את החלל. ולא תמיד בצורה שבני הזוג התכוונו אליה. הסדרים שנראים ברורים לשני הצדדים עלולים להיות מפורשים בצורה שונה מאוד כשבוחנים אותם בדיעבד.
כשגורמים שונים קוראים את אותה צוואה — ומגיעים לתוצאות שונות
נניח שזוג חתם לפני שנים על צוואה הדדית שלא קבעה דבר לגבי אפשרות השינוי לאחר הפטירה. אחד מהם נפטר. בן הזוג שנותר בחיים סבור שהוא חופשי לשנות את צוואתו. הילדים מהנישואים הראשונים סבורים שאינו רשאי. שניהם קוראים את אותה צוואה, ומגיעים למסקנות שונות לחלוטין. ולבית המשפט תהיה מילה אחרונה.
המקרה הזה אינו תיאורטי. הוא מופיע בפסיקה הישראלית שוב ושוב.
סיכום
הפסיקה מבחינה בין שלושה סוגים של צוואות הדדיות — מתירה, אוסרת ושותקת. הסוג שנבחר ביום החתימה קובע מה יוכל לעשות בן הזוג שנותר בחיים. רוב הזוגות אינם יודעים לאיזה סוג הצוואה שלהם שייכת. כשהצוואה שותקת — החוק הוא שממלא את החלל, לא תמיד בצורה שהתכוונו אליה. גם צוואה אוסרת אינה יכולה לשלול לחלוטין את חופש הציווי בחיי שני בני הזוג. והדרך לדעת ולהתכונן היא לבחון את הצוואה הקיימת עם עורך דין, לא להמתין לרגע שבו השאלה הופכת לדחופה.
האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
